כדי לדבר על חקירה אפידמיולוגית, יש להבין בראש ובראשונה על רגל אחת, מהי אפידמיולוגיה, כך סובר ד"ר אהוד מירון, מומחה בבריאות הציבור. האפידמיולוגיה מכונה "חקר מגפות" – היא תחום מחקר המבקש לבחון את אופי המחלות באוכלוסייה, תפוצתן וגורמי הסיכון שלהן.
אחד הכלים השימושיים ביותר בתחום זה, אותו הכרנו היטב לפני כשנתיים עם התפרצות מגפת הקורונה בעולם ובפרט בישראל, הוא חקירה אפידמיולוגית. מדובר במחקר שנועד להבין מה המהלך או המהלכים שהובילו להתפרצות מגפה כלשהי. באפידמיולוגיה נהוג לכנות את מי שנמצא ראשון כנשא של מחלה מסוימת בתור "החולה האפס", כלומר שהוא היה המקור להתפרצות המחלה.
איך מבצעים חקירה אפידמיולוגית?
גם במאה ה-21, אנו משתמשים בשיטה האמינה ביותר, והיא ביצוע חקירה על ידי שאלות, הן של החולה והן של הסובבים אותו על מיקומים שבהם היו או שבהם היו עלולים להיחשף למחלה, מסביר דוקטור אהוד מירון. עם התקדמות הטכנולוגיה, גם השיטות לביצוע חקירה אפידמיולוגית השתכללו. כך למשל, הכרנו את האיכונים הסלולריים, המספקים מידע אמין ומדויק לגבי מיקום החולה, רישומים שבאמצעותם ניתן לחזור לאחור ולהסיק מסקנות ועוד. בכל הקשור לאיכונים סלולריים, הדעות בנושא חלוקות, שכן השימוש בטכנולוגיה עלול להסב פגיעה בפרטיות. בנוסף, אין תמימות דעים מקצועית לגבי היעילות של האיכונים הללו.
ד"ר אהוד מירון מסביר, כי התוצאות של החקירה, יכולות להיות, למשל: עצירה של מחולל המחלה אם זה נותר פעיל, הבנה איזה אדם 'ייבא' למדינה שלו מגפה שהחלה במדינה אחרת, ניסוח כללי התנהגות כדי להתגונן מהתפרצות המחלה בעתיד ועוד.
