אל תחום בריאות הציבור הגיע ד"ר אהוד מירון לפני למעלה מ-30 שנה. מי שהביא אותו לעולם הזה היה פרופ' ליאון אפשטיין, מי שהיה מנהל המחלקה לרפואה בקהילה ואפידמיולוגיה בבית החולים כרמל ובהמשך מנהל המחלקה לרפואה חברתית בבית החולים הדסה בירושלים.
"אחד הדברים הראשונים שלמדתי אצלו", מעיד ד"ר אהוד מירון, "הוא שבריאות היא מצב של רווחה נפשית וגופנית ולא רק היעדר מחלה. כשאנחנו מביטים על בריאות הציבור, אנחנו משתדלים להביט אל מעבר למצבו של המטופל האינדיבידואלי. ההסתכלות היא אוכלוסייתית. אנחנו נחשפים למגוון ההשפעות שיכולות להשפיע על בריאות הציבור, שיכולות להגיע מתחומים שונים, חלקם ביולוגיים או רפואיים, כמו נוכחות של חיידקים ומזהמים. אבל בריאות הציבור עוברת גם דרך עולם הכלכלה. אנחנו מדברים על רווחה נפשית וגופנית, לכן נטל המיסים והעושר למשל, ניתנים לקשירה לתוך בריאות הציבור".
"פרופ' זוהר מור, ידידי, המלמד במכללה האקדמית אשקלון, מסביר היטב מהי בריאות הציבור, והוא מדבר על המניעה כמרכיב חשוב מאוד בבריאות הציבור. לדעתי, תקופת הקורונה מדגישה שהמניעה היא מרכיב דומיננטי של בריאות הציבור לטפל באתגרים העומדים מולה", הוא מוסיף.
לדעתו של ד"ר אהוד מירון, מי שעוסק בבריאות הציבור, נדרש לסקרנות אינטלקטואלית וליכולת אינטגרטיבית. מסלולי הלימוד הקיימים בישראל בתחום זה כיום, הם מגוונים מאוד, עם דגשים שונים – סביבתיים, ניהוליים וכו'.
